למי שייך החיסכון במס לעובד או למעסיק?

בעקבות חקיקת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב – 2022, פנו אלי לייעוץ מספר רב של עו"ד ורו"ח ושאלו אותי למי שייך החיסכון במס לעובד או למעסיק במצב בו העובד חתם עם המעסיק על "שכר נטו" והתווספה לו נקודות זיכוי נוספת בעקבות החוק.
ראשית נדגיש שעל פי פסיקות של בית הדין הארצי לעבודה, דרך המלך היא הסכם על "שכר ברוטו". אולם, אין כל פסול בהסכם על "שכר נטו", ואף סעיף 141 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) מסדיר הסדר שכזה. (דב"ע מ"ז 146-3 חוג'יראת נ' גל, פד"ע כ' 19, 25, ע"ע (ארצי) 677/06 שלום עמר נ' חברת אסיפון צפון (1990) בע"מ 28.2.2008).

על מנת להבין את הסוגיה המורכת, האם שכרו של עובד אשר חתם על הסכם שכר נטו יעלה בעקבות שינו חקיקה או לא. נדרש להבין כיצד נראה תלוש השכר של עובד אשר חתם על הסכם שכר "נטו".

לדוגמא: עובד אשר סיכם עם המעסיק על שכר "נטו" של כ- 9,000 ₪ תלוש השכר שלו יראה כדלקמן (לצורך הנוחות התעלמתי מהוצאות נסיעה):

* העובד נשוי ויש לו ילד בגיל 7
** סכומי המס והפרשות לקופות גמל מעוגלים לצורך הנוחות.

מצב א' – מתאר מצב שבו שכר "נטו" של העובד עולה בעקבות חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב – 2022

מצב ב' – מתאר מצב שבו שכר "נטו" של העובד אינו עולה בעקבות חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב – 2022

עניינו הרואות, כי במצב ב' מי שנהנה מהטבה נקודות הזיכוי הינו המעסיק שהקטין את שכרו היסוד של העובד ב- 320 ₪. ואילו במצב א' המעסיק לא שינה את שכר היסוד של העובד וכתוצאה מכך שכרו "נטו" של העובד עלה ב- 223 ₪.
כמו כן, במצב ב' המחוקק לא השיג את מטרה של הוספת נקודת זיכוי שהינה: גידול ההכנסה הפנויה של בני זוג שיש להם ילדים. ובשל כל נשאלת השאלה מי ייהנה מהטבת המס האם העובד או המעסיק.

שאלה זו נידונה בבית הדין הארצי לעבודה, ע"ע (ארצי) 272/06 משה אוחנון נ' קליניק שיווק מזון (1986) בע"מ (18.9.2007). במסגרת הפס"ד נקבעה כי שכרו "נטו" של העובד יגדל בעקבות הטבת המס שניתנה בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס”ז-2007 (להלן: “חוק הנגב”). ומהעסיק לא יהיה זכאי להקטין את שכרו ה"ברוטו" של העובד בעקבות הטבת המס שניתנה לו בחוק הנגב.
יפים דבריה של כבוד השופטת לאה גליקסמן בהקשר לקביעה זו:
"אכן, ההסכמה בין הצדדים הייתה לתשלום שכר "נטו", כאשר לכאורה שינויים בשיעור המס אינם צריכים להשפיע על שכרו של העובד. אולם, לדעתי, אין לפרש את ההסכמה בין הצדדים כחלה גם במקרה הנדון, כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות ששררו בעת כריתת ההסכם. גם כאשר מוסכם על שכר "נטו", ההסכמה משקפת הסכמה לשכר "ברוטו" בשיעור מסוים. לכן, לדעתי, יש לפרש את ההסכמה כחלה רק במקרה בו השינויים שחלים בשיעור המס, לרעה ולטובה, הם שינוים רגילים, הנובעים מעדכון שוטף של מדרגות המס, ולא משינויים מהותיים בחקיקה".

דהיינו, כאשר חל שינוי לא מהותי בחבות המס של העובד, כגון: הורדת מדרגות המס, המעסיק יהיה זכאי להפחית את שכרו הברוטו של העובד [ראו: ע"ע (ארצי) 1332/00 ניתוב בע"מ נ' אלכס דרור (6.04.2003)]. אולם, כאשר חל שינוי מהותי בחבות המס של העובד, כגון: חקיקת חוק חדש, מדיניות כלכלית חדשה שהמטרה הגדלת הנטו של העובד, המעסיק לא יהיה זכאי להפחית את שכרו הברוטו של העובד וכתוצאה מכך שכרו הנטו של העובד יעלה.

מפסקתו של בית הדין הארצי לעבודה אנו למדים כי הטבת המס שניתנה בעקבות חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב – 2022 תחול גם על העובד שסיכם על שכר "נטו", קרי שכרו הנטו של העובד יעלה, מצב א'.