בית הדין הארצי לעבודה דן לאחרונה בסוגיה האם ניתן להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי שטח.
ויטאלי יאקושנקו עבד בחברה המעניקה שירותי כוח אדם למגוון רחב של חברות, בתי עסק וארגונים ברחבי הארץ. תפקידו של ויטאלי בחברה היה מנהל תפעול והיה אחראי על ניהול כלל העובדים במקומות ההצבה השונים, הכנת סידורי עבודה וטיפול בבעיות העובדים ובתלונות לקוחות ביחס לעובדים שהוצבו אצלם.
שכרו האחרון של ויטאלי היה 8,500 ₪ נטו.
ויטאלי תבע את החברה בבית הדין האזורי לעבודה על כך שהיה עליה לשלם לו שעות נוספות בגין עבודתו מעבר לשעות הרגילות.
בית הדין האזורי לעבודה פסק שאכן ויטאלי עבד מעבר לשעות הרגילות בחברה וקבע כי החברה נדרשת לשלם לויטאלי שעות נוספות.
בית הדין האזורי לעבודה פסק על החברה לשלם לויטאלי 60 שעות עבודה נוספות בחודש כפול שכר שעתי של 51.75 ₪ כפול גמול 1.375, כיוון שהחברה לא ניהלה יומן נוכחות ולא היה ניתן לקבוע מהו סך השעות שויטאלי עבד בפועל.
החברה ערערה על קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה לבית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין הארצי בחן האם ניתן להחיל את החריג בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה (עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם) על ויטאלי .
בית הדין הארצי לעבודה הפנה לבג"ץ 1678/07 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (29.11.2009)) (להלן: "עניין גלוטן"). בעניין גלוטן נקבע כי בדומה לחריג האמון האישי גם חריג הפיקוח צריך להתפרש תוך שמירה על קשר ישיר לתכלית של זיהוי סוגי עבודות מסוימות שבהן לא ניתן או לא ראוי לקיים את חובת התשלום של שעות נוספות. היעדר אפשרות לפיקוח על העבודה קיים ברגיל במקום שבו גמישותו של התפקיד ואי היכולת של המעביד לעקוב אחר השעות שבהן מבוצעת עבודה יוצרים מצב שבו החלת החוק אינה אפשרית. מצב דברים כזה עשוי להיווצר כאשר מדובר בעבודה הנעשית ברובה מחוץ למקום העבודה ואין אמצעים להבטחת הביקורת על מעשיו של העובד בזמן זה".
ראוי להדגיש כי עניין גלוטן הינו פסיק דין ישן וכיום בעזרת אמצעיים טכנולוגים ניתן לבצע ניתור של העובדים, כלומר ניתן לנתר את שעות העבודה של עובדי השטח. אולם, בעניינו בית הדין הארצי לעבודה דן מהו הגבול הדק בין שימוש באמצעים טכנולוגיים לניתור שעות העבודה של העובד לבין פגיעה בפרטיות של העובד או הכבדה ניכרת על המעסיק.
בית הדין הארצי לעבודה בדק את אופי הפעילות של ויטאלי.
ממצאיו היו כי עיקר עבודתו נעשתה מחוץ לחצרי המעסיק וכי מאפייניה התעסוקתיים לא אפשרו פיקוח עליה מהנסיבות הבאות:
בית הדין הארצי לעבודה אף הדגיש כי איכוני הטלפון הנייד שהיה ברשות החברה לא היו יכולים לשקף את מכלול שעות העבודה. וזאת מהטעם המרכזי כי העובד נמצא כל הזמן בתנועה ובחלק משעות היום ערך סידורים פרטיים.
במקרים שכאלה אין למעסיק אפשרות מעשית לבחון אם שהייתו של העובד במקום פלוני הייתה לשם עבודה או לצרכים אחרים.
בית הדין הארצי קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו יחול על ויטאלי. בית הדין הארצי לעבודה ציין כי ניתן להעלות על הדעת אמצעים טכנולוגיים, ששילובם יתעד את המיקום וכן את נתוני האודיו והוידאו של מעשיהם של עובדי השטח. כל אלה בשילוב אמצעים נוספים כגון בינה מלאכותית יכול ויאפשרו פיקוח. אך דומה כי אפשרויות טכנולוגיות אלה רחוקות מרחק רב מאמצעים סבירים של פיקוח.
אנו למדים מפסק הדין כי יתכן שאין חובה להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי שטח במידה שלא ניתן לפקח עליהם באמצעות טכנולוגים סבירים ושאינם פוגעים בפרטיותו של העובד.
יודגש כי אין לקבוע האם ניתן לפקח על עובדי שטח ללא התייעצות עם עו"ד מומחה בתחום דיני העבודה, כיוון שקביעה זאת צריכה להיות מגובה משפטית ובהתאם לנסיבות הפרטיות של המקרה.
ע"ע (ארצי) 4033-04-21 ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע"מ נ' ויטאלי יאקושנקו (08.02.22)
למידע נוסף ולחברות בלשכת מומחי השכר
אנחנו מכבדים את פרטיותך
האתר משתמש בעוגיות כדי להפעיל את האתר, לשפר את חוויית הגלישה, למדוד שימוש, להתאים עבורך תוכן ופרסומות, ולשמור על אבטחת המידע.
בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.
